החלטה בתיק מ"ת 29103-10-11 - פסקדין

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, ת"פ 29014-10-11, בו מואשמים המשיבים בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ונשיאת נשק והחזקתו שלא כדין, הכל לפי חוק העונשין, התשל"ז - 1977. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המשיב 2 הוא אביהם של המשיבים 1 ו-3. בין המשיבים לבין עבדאללה בכרי, חסן בכרי ועלי בכרי (להלן: " המתלוננים"), שהינם בני דודם של המשיבים 1 ו-3, נתגלע סכסוך על רקע השימוש בחלקת קרקע בבענה. בתאריך 2.10.11 בשעה 18.00 או בסמוך לכך הגיעו המשיבים ואחרים לאיזור בית מגוריהם של המתלוננים בבענה, כשהמשיב 1 חמוש ברובה 16M, אותו נשא והחזיק ללא רשות כדין. המשיב 2 היה מצויד בטוריה והמשיב 3 ואחרים היו מצוידים במקלות. המשיב 1 ירה באוויר באמצעות הרובה מספר רב של קליעים. בהמשך ולאחר שהמתלוננים הגיעו למקום בעקבות הירי, ירה המשיב 1 בעלי ובחסן בכרי. במקביל לירי תקפו המשיבים 2 ו-3 והאחרים בצוותא חדא באמצעות המקלות, הטוריה ובאגרופים את המתלוננים.

כמפורט בכתב האישום המתוקן, לאחר שעלי בכרי נורה בידי המשיב 1, נפגע ברגלו ונפל ארצה, תקפו המשיבים 2 ו-3 והאחרים בצוותא חדא באמצעות המקלות והטוריה את עלי בראשו. כתוצאה מכך נגרמו לו חבלות ופציעות והוא נזקק לניתוח ואשפוז ממושך בבית החולים. גם לעבדאללה בכרי וחסן בכרי נגרמו חבלות ופציעות. אחד הקליעים שירה המשיב 1 פגע וניפץ את השמשה האחורית של רכבו של מ.ע., בעת שהוא ובתו נסעו ברכב בסמוך למקום. קליע אחר שירה המשיב 1 שפשף את פניה של פאטמה בכרי, אמם של המתלוננים וגרם לה לפצע קטן ליד עין שמאל. קליע נוסף שנורה פגע בבטנו של ע.ע. יליד 1996 שעבר סמוך למקום וגרם לו לפציעה. בעת שהמשיבים ברחו מהמקום ברכב, נורה קליע מהרובה והמשיב 1 נחבל ברגלו.

לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, בין היתר, עדויות המתלוננים ועדי ראיה; גרסתו של המשיב 1, שטוען כי ראג'ב בכרי ממשפחת המתלוננים נשא נשק וירה באמצעותו, אך המשיב 1 השתלט עליו ובמהלך ההשתלטות נורו יריות. נטען כי גרסה זו הופרכה בעדויות עדי ראייה (מלבד המתלוננים עצמם), לרבות בגרסתם של פאדי עלי ונסר עאבד, המציינים כי במהלך חלק מהזמן שנשמע הירי היה ראג'ב איתם במסגד; משיבים 2 ו-3 הכחישו את המיוחס להם. המשיב 2 טען כי המתלוננים הם שתקפו אותו ואת בני משפחתו. המשיב 3 טען כי הגיע למקום האירוע רק בסיומו; מסמכים רפואיים.

המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיבים מלמדים כי נשקפת מהם מסוכנות לציבור. המשיבים, בשל סכסוך של מה בכך, עשו שימוש ברובה ובמקלות כדי לחבול במתלוננים ופגעו בצוותא גם בעוברים ושבים שאינם מעורבים בסכסוך. נטען כי עצם העובדה שהמשיבים תקפו בצוותא את עלי באזור הראש, לאחר שנורה ברגלו ונפל ארצה, מלמדת על מסוכנותם הרבה. כן נטען כי העבירות המיוחסות למשיבים מקימות כנגדם את חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: " חוק המעצרים"), בהיותן עבירות שנעשו באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם וקר ולכן קיימת עילת מעצר כנגדם.

המבקשת טוענת גם כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיבים ממעצר יביא לשיבוש הליכי משפט באופן שהמשיבים ישפיעו על העדים שלא להעיד בביהמ"ש, לאור קרבת המשפחה והשכנות בין המשיבים לבין המתלוננים ועדי התביעה וכן לנוכח העובדה ששותפים נוספים, לכאורה, לעבירות, נמלטו וטרם נעצרו. המבקשת מפנה לעדותו של ראג'ב בכרי מיום 2.10.11 (ש' 9-10) ממנה עולה כי המשיבים 2 ו-3 אספו תרמילים לאחר הירי, מה שמעיד על פעולות שביצעו לשיבוש הליכי משפט.

נטען כי קיים גם חשש שהמשיבים יתחמקו מהליכי שפיטה ולא יתייצבו לדיונים ועובדות אלה מקימות אף הן עילת מעצר. המבקשת מציינת כי המשיב 3 לא הגיע לחקירת המשטרה, על אף שזומן לחקירה מספר פעמים ונעצר רק ביום 7.10.11 סמוך למקום עבודתו. המשיב 2 לא נעצר מיד על ידי המשטרה על מנת שלא לסכל מעצרם של החשודים האחרים.

המבקשת טוענת כי לאור חומרת העבירות ועילות המעצר לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות המשיבים פחותה. המבקשת מציינת כי למשיב 1 הרשעות קודמות בעבירות אלימות וסמים. למשיב 2 הרשעות קודמות בעבירות תכנון ובניה, לרבות אי קיום צו בית משפט וגניבה. למשיב 3 אין הרשעות קודמות.

ב"כ המשיבים טוען כי לגבי המשיבים 2 ו-3, שהינם אב ובן, לא מיוחס להם בכתב האישום שימוש בנשק, אלא נטען שהם השתמשו במקל. נטען כי הראיות בתיק כולן נסמכות על עדויות של משפחת המתלוננים ומעבר לדבריהם אין תעודה שתומכת בנטען כלפי המשיבים 2-3. נטען כי כאשר בוחנים את הודעות המתלוננים ורשיד בכרי רואים כי קיימות סתירות קוטביות בכל הנוגע לשימוש במקלות באירוע עצמו. נטען כי אף אחד מהמתלוננים לא נזקק לטיפול רפואי, למעט עלי בכרי, שאושפז בגין פציעה מירי. ב"כ המשיבים מפנה לעדותו של עבדאללה שטוען שרק המשיב 3 היה עם מקל ולא מזכיר את המשיב 2 ואילו רשיד שמתייחס לאותו עניין טוען שכולם עשו מעגל סביב עבדאללה. חסן בכרי גם לא מזכיר את המשיב 2, מזכיר רק את המשיב 3 ובאשר לחבלות שנטען כי גרמו משיבים אלו טוען ב"כ המשיבים כי מדובר בסימנים שהראו המתלוננים לשוטרים והחוקרים תעדו את הדברים ולא בחוו"ד רפואיות. לכן נטען כי אין בסיס לנטען כלפי המשיבים 2 ו-3 לאור הסתירות.

ב"כ המשיבים מציין כי המשיב 3 הוא כבן 21, נעדר עבר פלילי לחלוטין, סטודנט במהלך לימודים ולכן יש לשחררו לחלופת מעצר בכפר מרוחק 20 ק"מ מהאזור, בכפר מנדא אצל אביו של ארוסתו.

לגבי המשיב 2 נטען כי היחיד שמייחס לו שימוש במקל זה עלי, שגרסתו היא כי הוא היכה אותו בראשו. נטען כי בתעודה הרפואית של בית החולים אין ולו רכיב אחד שמתייחס לחבלה שלא נוגעת לפציעת הירי וכי נבדקו חבלות ראש ולא נמצאו. עלי מתאר את המשיב 2 שמכה בו בראשו, לכאורה, לאחר שנורה ורץ חזרה לכיוון המסגד. ב"כ המשיבים טוען כי המשיב 2 נכה בשיעור 80% ומוכר כנכה במחלת כליות קשה ודלקת פרקים ברמה מאוד גבוהה ויכולתו לרוץ או להרים משאות היא אפסית. נטען כי לאור גילו, מצבו הבריאותי ועברו הפלילי שרחוק מלהיות מכביד, יש לשלוח אותו לחלופת מעצר.

באשר למשיב 1 נטען כי גרסתו הינה שבמהלך קטטה עם ראג'ב בכרי, שהגיע עם נשק, הוא נאבק בו על הנשק ונפצע ברגלו וכתוצאה מאותו מאבק נפגע גם עלי ברגלו. נטען כי אין בתיק ראיה אובייקטיבית שקושרת את המשיב 1 לירי. על כן, נטען כי יש לשקול לשחרר את המשיב 1 לחלופה עם קבלת תסקיר.

ב"כ המשיבים טוען כי למתלוננים ולעדים האחרים ממשפחתם יש אינטרס להחמיר את האירוע שכן גם הם נחקרו כחשודים בתיק.

לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיבים אכן ביצעו את העבירות המיוחסות להם, או לכל הפחות חלק מהעבירות. העבירות המיוחסות למשיבים הינן עבירות שימוש באלימות חמורה ונשק חם וקר ולכן הן מקימות עילת מעצר בשל מסוכנותם של המשיבים.

המתלונן חסן בכרי סיפר בהודעותיו במשטרה כי קיים סכסוך בין המתלוננים למשיבים על רקע חלקת אדמה שהמתלוננים שמו עליה קונטריינר. לטענתו, ביום האירוע, כאשר בא לבדוק את החלקה, כפי שהוא עושה בכל יום, הבחין שהקונטיינר בחלקתו עולה באש ולאחר מכן המשיבים ואחרים הגיעו אחריו. המשיב 1 החזיק בידו M16 וירה מחסנית באוויר והתחיל לקלל ואז עלי, אחיו של המתלונן חסן, ירד והתווכח עם המשיב 1. המשיב 1 כיוון את הרובה לכיוון המתלונן שיצא בריצה לכיוון עלי "והוריד את עלי". המשיב 1 ירה בעלי והמשיב 2 נתן לעלי מכה בראש וכן תקפו את עלי אחרים. כן נטען כי המשיב 2 נתן למתלונן מכה עם טוריה ברגלו. המתלונן טוען כי הוא ועלי נפצעו והמשיבים תקפו גם את עבדאללה שהגיע מהמסגד לאחר מכן. נטען כי המשיב 2 רצה להכות את המתלונן עם המקל והמתלונן רצה להחזיק אותו ואז הרגיש מכה ברגל ונפל והתברר לו שנפצע מהירי.

המתלונן עלי בכרי סיפר כי המשיב 1 החזיק בידו M16, ירה מחסנית באוויר והוא נפצע ולאחר שנפצע בא המשיב 2 והיכה אותו בראשו עם מקל. טוען שהיו במקום האירוע המשיבים וכן אחרים.

המתלונן עבדאללה בכרי סיפר כי היה בתפילה במסגד, שמע ירי וירד מהמסגד וראה את המשיב 1 יורה לעבר האחים שלו. המתלונן ניגש מאחוריו כדי לתפוס אותו אך המשיב 3 נתן לו מכה עם מקל בראשו ובכף שלו וכן בברך ובן דודה שלו פאדי עלי עלי לקח אותו מהמקום והרחיק אותו. כן סיפר כי ראה את עלי, אחיו, שוכב על הרצפה והמשיב 3 היכה אותו עם מקל בראשו.

העדה פאדיה בכרי סיפרה כי שמעה יריות וראתה את המשיב 1 עומד בפינה של הבית שלו מצד המסגד ויורה באוויר ויורה לכיוון עלי וחסן וכן ראתה את המשיבים 2 ו-3 תוקפים את עלי ומכים אותו בראשו באמצעות מקלות.

העדה פאטמה בכרי, אמם של המתלוננים, סיפרה כי ראתה את המשיב 1 יורה והתחילה לצעוק וכי בנה עלי שכב על הרצפה והמשיב 2 היכה אותו בראשו עם טוריה. טוענת שראתה את המשיב 1 יורה בבנה חסן. אחד הכדורים שנורה שפשף את פניה וגם לה לפצע קטן ליד עין שמאל.